על האתר
במשך מספר שנים רב לימודי עוסקים ברמב"ם וחיבורו עם היהדות, וכיום גם מתוך עניין ספציפי בפרשות השבוע כאפשרות לקריאה והעמקה בה.
גדלתי בקיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה. לפני כארבעים שנה עקרתי את עצמי ממקומי על גדות הירדן, וחיפשתי את דרכי בתורת ישראל. דרכי שלא תמיד הייתה קלה, החלה בחוויות השקט במדבריות סיני וליד הירדן, והמשיכה בדרכים מפותלות שאולי לא כולם דורכים בהן. לפי טבעי הספקני והחוקר, לא נסחפתי אחרי הרגש וההתלהבות הדתית, והמתח בין הנטייה לחשיבה הגיונית שאפיינה אותי, לבין פתיחות להבנות אינטואיטיביות ורגשיות שהיו מנת חלקי, ייסר אותי רבות. השם האיר את דרכי וזכיתי לפגוש מורה דרך מתאים לי – הרב, והשתתפתי אז (לפני כארבעים שנה) בשיעורים שהעביר במשך כמה שנים. הרב (שלא היה מעוניין שאציין את שמו), גם ליווה אותי בקטעים שונים בדרכי. הוא נטע אותי על קרקע יציבה, שיש בה חיפוש, רצון להתעמקות ולשיפור התנהגות, יש בה פתיחות לעולם על כל גווניו, ויש בה צמא לשמוע את דבר השם.
בשנים האחרונות, השתתפתי בשיעורים שנתן הרב שילת במורה נבוכים, באיגרות הרמב"ם ובספר המדע. הראיתי לרב שילת גם חלק מהמאמרים והוא עודד אותי לפרסמם.
לצערי הרמב”ם לא כתב פירוש על התנ”ך. דרכו של הרמב"ם, כך נראה לי, שחשוב שיהיה בירור מוקדם של העקרונות היהודים המופיעים בפרשות, לפני שצוללים לים הפירושים על המילים והמשפטים בטקסט התורני. ניסיתי להתייחס בכתיבתי, לרוח דבריו, המשתקפת על פי הבנתי בספרו “מורה הנבוכים”, תוך שימוש בהערותיו הרבות על פסוקים מהתורה המוזכרים בספרו. הבאתי גם התייחסויות מפירושו של בנו ר' אברהם על בראשית ושמות, וכן במקומות רבים, הוספתי מדבריהם של הרב אברבאנל ושל הרב קוק, שנראו לי מתאימים לרוחו של הרמב"ם.
רציתי להתמקד באתר זה, במה שנראה לי כעיקרי העניינים בפרשות השבוע, מתוך הסתכלות שהתורה אינה רק טקסט כתוב, אלא גם סיפור על דמויות ממשיות והתרחשויות ממשיות. אירועים ממשיים אלו שהתורה מספרת לנו עליהם, חלים עליהם עקרונות הנבואה, עקרונות ההשגחה האלוהית והתנהגויות אנושיות הגיוניות. ניסיתי גם לשקף בכתיבתי את הבנתי החלקית של יסודות השיטה המחשבתית של אותה מסורת אליה התוודעתי בשיעורים של הרב בהם השתתפתי. מסורת שאינה מוכרת לרבים ונראה לי שהינה חשובה מאוד לדורנו.
מסורת זו המדגישה את תורת הרמב"ם ואת המנטליות שלו בעבודת האלוהים, מחנכת ליהדות מאוזנת, שאינה מבוססת על התרגשות דתית. היא מחנכת את האדם להיות יוזם, מציאותי, פועל מתוך בחירה ולוקח אחריות על תוצאות מעשיו. מנטליות זו של הרמב"ם, מחנכת ליציבות נפשית, מוסריות, סקרנות, התרחקות מכוחניות, וחתירה לאמת ללא מניפולציות ודמגוגיה. היא גם מחנכת את היהודי השואף להיות תלמיד חכם, להיות בעל השכלה מדעית ופילוסופית, מעורב בעשיה, ולא מסתגר בבועה דתית כזו או אחרת.
בלימוד ספרו של הרמב"ם "מורה הנבוכים" חשוב לי מאוד להתאמץ ולהבין את פשט המורה נבוכים, כך שלא לעבור על צואתו החשובה שכתב בהקדמתו לספרו: "אני משביע באלוהים יתברך, את הקורא בספרי זה, שלא יפרש ולא יבאר לזולתו אפילו דבר אחד, אלא מה שבואר מפורש בדברי מי שקדמוני מחכמי תורתנו הידועים….כי אפשר שמה שהבין מדברי, יהיה שונה ממה שהתכונתי אליו, ויגרום לי נזק כגמול על רצוני להיטיב לו, ויהיה משלם לי רעה תחת טובה".
אני מקווה בכל ליבי שלא חטאתי בעיוות וסילוף דברי חכמים, ואני תקווה שספר זה יעורר אנשים לקריאת התורה מתוך סקרנות, פתיחות ושאלת שאלות.
אחת הסכנות האורבות לכל מורה ולכל כותב היא שהניסוחים בהם הוא משתמש יפגעו בסקרנותו להמשיך ולשאול עוד. הסקרנות ושאלת שאלות מתוך תשוקה להבין יותר, הן הדרך להגיע להבנות יותר עמוקות של דרכי האלוהים בעולם, שאינן יכולות להתנסח בביטויים סופיים מוגדרים.
יהי רצון מלפניך השם, שספר זה יהיה אך תחנת ביניים בתהליך הבנתי את דרכיך ורצונך, ושלא אתקבע בתוך ניסוח הרעיונות שאותם כתבתי.
המלצה
ב"ה
ידידי רוני מיאדובסקי הוא בן קיבוץ נאות מרדכי שעשה את דרכו אל היהדות בתהליך של התפתחות רוחנית עמוקה ורציונלית. חיי הקיבוץ הטביעו בו את האהבה לטבע ואת המודעות החברתית החזקה האופיינית לחברה הקיבוצית. הצירוף של אלה עם חשיבה מדעית מסודרת בתחום מדעי הטבע, וההתפעלות מדמותו הענקית וממשנתו החובקת-כל של מורה הדורות, הרמב"ם, הניבו את החיבור הנוכחי על פרשיות התורה. החיבור הוא משב רוח מרענן, ופרי בשל של התבוננות בתורה לאור הגותו של הרמב"ם.
רוני אינו אוהב את התואר "חוזר בתשובה". את האתגר הגדול של התעלות רוחנית ודעת א-להים, הוא רואה, בעקבות הרמב"ם, כתמצית המהות האנושית, של כל בן ישראל ושל כל בן אדם. האתגר הזה המריץ אותו להעלות את תובנותיו על הכתב, כדי לסייע לעצמו ולאחרים בהבנת המסרים של התורה. אני מאחל לו שיפוצו מעינותיו החוצה, ישוטטו רבים ותרבה הדעת.
מוקירו,
יצחק שילת
