כמה קטעים שבחרתי מאגרות הרמב"ם במהדורתו של הרב שילת. בחרתי את הקטעים כי הם מבטאים תכנים שקשורים לרוח האתר. באופן הכללי, קריאת האגרות מחזקת את הבנת אישיותו הנשגבה של הרמב"ם. האגרות גם חושפות שמדובר בחכם עצום, אוהב השם, רגיש ואוהב אדם, ומנהיג היסטורי בעל מידות מיוחדות.
מידותיו של הרמב"ם והיחס למשנה תורה
איגרת בעניין המחלוקת עם ראש הישיבה. תשובה לר' יוסף תלמידו המובהק של הרמב"ם שהתווכח עם ראש הישיבה שזלזל במשנה תורה.
ע"מ שב – " וכבר התפשט הספר משנה תורה שכתבתי לקצוות הישוב. וכל מה שספרת לנו ממי שלא יקבלו (את המשנה תורה) כפי שראוי לקבלו, אמנם זה הוא בזמני. אבל בזמנים הבאים, כשתסור הקנאה ובקשת השררה, יסתפקו כל בני ישראל בו לבדו ויונח זולתו בלי ספק…".
…ואם ייתן האדם אל לבו שיכעס ויתמרמר מכל מי שיסכל אמיתת דבר מה, או יתעקש כנגד הוודאי, או ילך אחרי שרירות לבו בדבר מה – הינה הוא יהיה בלי ספק "כל ימיו מכאובים וכעס ,כל ימיו מכאובים" ואין זה ראוי.
….דע שיש כאן עמי אנשים, שאין להם שם במדינה ולא מעלה, והגיע להם מהגאווה והקנאה עד שלא עיינו בזה החיבור הגדול, ולא ראהו כלל, כדי שלא יאמר עליהם – אם זה צריך ללמוד ממנו (מהרמב"ם) הרי הריי שהוא קטן ממנו בחכמה. וייחלו לדעת ההמון בזה, והם 'כאשר ימשש העיוור באפלה'….
ע"מ דש – "ואם יביא הכרח הדברים (של פרסום הספר) לרנן על יראת השמים שלי ועל מעשי, יעשה זה. וזה כולו חי השם בני, לא יצערני ואפילו יעשה זה בפני, אלא היה דבורי בנחת, והייתי שותק או עונה לפי העניין, כי ממה שהזניחו מדרישת האמת גדול מזה הרבה. ואני לא אגן על עצמי, לפי שכבוד עצמי ומדותי אצלי לשתוק לסכלים, לא להתנצח עמם בלשון…".
ע"מ שח – כללו של דבר אם אתה תלמידי, שתלך בדרכי, והוא הנאה לך, שתהיה מן הנעלבים ולא מהמעליבים…ואפשר לאדם להשיב ולבקר ולחלוק בדרך ארץ וידידות. על תעבור על דעתי בשום פנים".
דרכו של הרמב"ם בפתרון סכסוכים אישיים – ע"מ תרמג
מדובר על מקרה שאחד מלומדי התורה העליב דרשן בבית הכנסת. "עבר (אותו אחד) המעליב עברה גדולה מאוד והלבין פני חברו ברבים על לא חמס. … אבל להיותו ידוע ביראה ובחכמה – לא יותר הדיבור עליו עד שישמיע גם הוא את דברו. הואיל וחייבה התורה להדר תלמידי חכמים ולהכריעם לכף זכות, ולהעלים עין משגגותיהם וטעויותיהם אם טעו…. לפיכך איעצך להעלים עין מהעניין הזה. אם ירצה בעל הדין (הדרשן שהעליבו אותו), יישפט עם הנזכר ויתבעהו בבית דין, ואז גם תשמע תשובתו."
ע"מ רסב – עד כמה הרמב"ם לא חיפש שררה וכבוד –
וכבוד הבן יודע כי אלו הגדולות והשררות של יהודים בזה הזמן, אינן אצלי הצלחה ולא טובה מכוונת, ולא רעה מעוטה, חי ה' יתעלה, אלא הם תכלית הטורח, העמל והיגיעה. כי האיש המצליח בתכלית ההצלחה, שיעיין בהצלחת הדת ועשיית המחויב שעליו לעשותו, ויתרחק מדעת בני האדם כולם, ומהדרכים הפחותות ומהמידות המגונות. והאדם רודף השררה ירבו יגונותיו ועצבונותיו…"
"מה ששאלת על האומות הוי יודע דרחמנא לבא בעי ואחר כוונת הלב הם הדברים. על כן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה, חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. והתנאי – אם השיגו מה שראוי להשיג מידיעת הבורא ית', והתקינו נפשם במידות הטובות. ואין בדבר ספק שכל מי שהתקין נפשו בכשרות המידות, וכשרות החכמה באמונת הבורא יתברך, בוודאי הוא מבני' העולם הבא. ע"כ אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה, אפילו גוי, ועוסק בתורת מרע"ה הרי הוא ככהן גדול…"
ע"מ תכא – בעניין המחלוקת
ודע שאני אכוון לעשות כל מה שיש בו ענוותנות, ואף על פי שיזיק לנו אצל ההמון מאוד. וכל מי שרוצה להראות שלמותו בחסרוני ואפילו הוא מקטני התלמידים מחלנו לו בזה…..אם כן ראוי לאדם שרוצה להיות אדם שיסתכל בהשלמת מידותיו וקניין שכליותיו ואל יעסיק דעתו בשטויות.
אהבת הרמב"ם לתורה – ע"מ תקב
"ומודיע אני.. להדרת הרב יהונתן הכוהן…שאף על פי שבטרם איווצר בבטן, התורה ידעתני, ובטרם אצא מרחם לתלמודה הקדשתני, ולהפיץ מעינותיה חוצה נתנתני, והיא אילת אהבי ואשת נעורי אשר באהבתה שגיתי מנעורי. ואף גם זאת נשים נוכריות נעשו לה צרות (חכמות הפילוסופים)…., והאל יודע שלא נלקחו מתחילה אלא להיות לה (לתורה) לרקחות, ולטבחות ולאופות….וכמה טרחתי יומם ולילה, כעשר שנים רצופות בקיבוץ חיבור זה (של משנה התורה)….שהרי קרבתי דברים מפוזרים ומפורדים בין הגבעות וההרים וקראתי אותם (את ההלכות בכול נושא) אחד מעיר ושניים ממשפחה. ושגיאות מי יבין, והשכחה מצויה בכול וכל שכן בזקנים…ומפני כל אלו הדברים ראוי לחפש בדברי ולבדוק אחרי…"
איגרת על גזרת הכוכבים – דעת התורה בהשגחה האלוהית
תפה – (ההשקפה שהמאורעות הקורים לאדם נגזרים על ידי הכוכבים היא שטות והיא מדרכי העבודה הזרה) "וזוהי האמונה שאיבדה מלכותנו והחריבה היכלנו והגעתנו עד הלום, שאבותינו חטאו ואינם, לפי …שדברים אלו עיקר עבודה זרה…ולא התעסקו בלימוד מלחמה וכיבוש ארצות אלא דימו שאותם הדברים יועילו להם. ולפי כך קראו אותם הנביאים סכלים ואווילים". ….
"ואנחנו בעלי התורה האמתית לא נאמר שמאורעות בני אדם הם קרי אלא במשפט, כמו שאמרה התורה הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. וגו' ופירש הנביא ואמר אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ועל דבר זה הזהירה התורה והעידה ואמרה, אם לא תשמעו לי ואביא עליכם פורענות, ותאמרו שאותן הפורענות אינן יסורין על חטאתכם אלא קרי ומאורע כשאר המאורעות שארעו בקרי, אני אוסיף לכם מאותו הקרי. זה הוא שכתוב 'אם תלכו עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי'. וזה הוא עקר דתינו היא תורה משה רבינו ע"ה, שכל מאורעות שארעו בעולם, וכל יסורין שיבאו בדרך מקרה לכלל בני אדם, דין ומשפט הם. וכן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון":
תפז – גם דברי הפילוסופים שאומרים שדברים אלו מקריים, שקר הם אצלנו מפני קבלת התורה ודרכיה, שעליה אנו סומכים ובה אנו מחזיקים ובדרכיה אנו הולכים. שאנו אומרים שזה ראובן ושמעון, אין שם דבר שמושך זה להיות בשם ועשיר וזה להיות בורסי ועני. ואפשר שישתנה הדבר ויהיה הפך כמו שאומרים הפילוסופים. אלא שהם אומרים שזה מקרי ואנו אומרים שאין זה מקרי אלא דבר זה תלוי ברצון מי שאמר והיה העולם. וכל זה דין ומשפט, ואין אנו יודעין סוף חכמתו של הקב"ה, לידע באי זה דין ומשפט גזר על זה להיות כך ועל זה להיות כך. כי לא כדרכינו דרכיו ולא כמחשבותינו מחשבותיו. אבל חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה, ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יתעשר ויצליח בכל דרכיו, ויראה זרע ויאריך ימים, וזה הוא עקר התורה. ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר, אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא. ודעתנו עלה מעיקרא היא שכל דברי החוזים בכוכבים שקר הם אצל כל בעלי מדע".
ע"מ רסב – כבר הודעתיך שנפטרה הבת הקטנה, ה' יתעלה ישים מיתתה כפרה. בני על תתאבל ולא תתעצב (לאורך שנים ) לא על זכר ולא על נקבה….שיעיין האדם ויסתכל בטוב בענייני המינים (ושלמות וחכמת עולם הטבע בכללותו), לא שיעיין ויסתכל בטוב ענייני הפרט (כפי שהוא מסביר במורה נבוכים).
איגרת השמד – ע'מ נז
אבל אלו שמפתים את עצמם ואומרים שיעמדו במקומם עד שיבוא מלך המשיח למערב ורק אחר כך יצאו וילכו לירושלים, לפי שאינו יודע איך יבטל מהם השמד הזה אם לא באופן זה, הם בעיני מרמים עצמם ומחטיאים זולתם…כי אין זמן קצוב לביאת המשיח עד שיתלו בו ויאמרו האם הוא קרוב או רחוק.
חשיבות לימוד אסטרונומייה – ע'מ רטז
…מי שהוא היכול להבין את חכמת הכוכבים, ויש לו שכל טוב, ולמד הקדמות זאת החכמה ואינו עוסק בה באמרו מה יצא מזה? כבר באר ר' מאיר בבריתא ואמר, הסתכל במעשיו שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה עולם.
על ערך חיבורו משנה תורה ועל הבעיה בלימוד הגמרא – ע'מ רנח
שישיג החיבור (משנה תורה) כולו, ויעשהו לספרו, וילמדהו בכל מקום להפיץ תועלתו. לפי שהתכלית המכוונת במה שחובר בתלמוד וזולתו כבר נכרתה ועבדה. ותכלית הלמדנים – כילוי הזמן במשא ומתן שבתלמוד, כאילו הכוונה והתכלית היא אמון בוויכוח לא זולת זה. וזו לא הייתה הכוונה הראשונה…..והכוונה הראשונה הייתה ידיעת מה שצריך לעשותו או להיזהר ממנו.
